רד"ק על דברי הימים א׳· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יא · פסוק ח
מן המלוא ועד הסביב. מלוא הוא מקום סמוך לחומה, ואותו המקום הוא רחבה להאסף שם העם; לפיכך נקרא "מלוא", כמו "האספו מַלאו" (הש' יר' ד,ה). וממנו ולפנים בנה עד סביב המגדל – זהו "ועד הסביב"; וזהו שאמ' בספר שמואל "מן המלוא וביתה" (ש"ב ה,ט), כלו': מן המלוא ולפנים. ושלמה בנה אותו המלוא; הוא שאמ' "שלמה בנה את המלוא" (מ"א יא,כז):
ויואב יחיה את שאר העיר. פי': בנה שאר העיר, שהיתה הרוסה. ולשון "חיות" על הבנין הוא לשון השאלה, וכן "היחיו את האבנים מערמות העפר" (נחמ' ג,לד); וכן "וירפא את מזבח יי' ההרוס" (מ"א יח,ל) על דרך השאלה: