רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק יז
יְהִי־דָן. דִּמָּהוּ לְנָחָשׁ וּלְשְׁפִיפוֹן שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי, כִּי שְׁאָר הַחַיּוֹת בְּרֹב הוֹלְכִים חֲבוּרוֹת, וְהַנָּחָשׁ לְעוֹלָם הוֹלֵךְ יְחִידִי וּמֵמִית רַבִּים, וְכֵן שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ יָחִיד וְהָיָה מֵמִית רַבִּים מִשּׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל רַגְלִים וּפָרָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים טו:ח) ״וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ״ וּבִלְחִי הַחֲמוֹר הִכָּה אֶלֶף וְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. זֶהוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳״ (בראשית מט:יח), וְזֶה יְשׁוּעָתְךָ תִּהְיֶה שֶׁאִישׁ אֶחָד יְנַצֵּחַ כַּמָּה אֲלָפִים, אֵין זֶה כִּי אִם יְשׁוּעַת הָאֵל. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיְּנַקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו אָמַר ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי״ שֶׁיִּנְקֹם נִקְמָתוֹ מֵהֶם, וְכֵן הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי רַבִּים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו״ (שופטים טז:ל).