רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק ט
גּוּר אַרְיֵה. מִתְּחִלָּה יִהְיֶה גּוּר שֶׁהוּא הַקָּטָן, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עַל שְׁאָר הַחַיּוֹת, וְכֵן יְהוּדָה הוּא רִאשׁוֹן לְקָרְבַּן הַנְּשִׂיאִים, וְכֵן בְּמִלְחֲמוֹת הַכְּנַעֲנִי אָמַר ״יְהוּדָה יַעֲלֶה״ (שופטים א:ב), וְכֵן בְּגֶבַע בִּנְיָמִין; וְכֵן רִאשׁוֹן לַשּׁוֹפְטִים הָיָה עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לְמַטֵּה יְהוּדָה, עַד שֶׁבָּא דָּוִד וּמָלַךְ וְהָיָה אַרְיֵה.
מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. מֵרֹב טֶרֶף עָלִיתָ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל דָּוִד בְּשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת אֲרָם (שמואל ב ח:יג).
כָּרַע רָבַץ. פֵּרֵשׁ אָבִי אֲדֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּימֵי דָּוִד כָּרַע כְּמוֹ הָאַרְיֵה שֶׁבְּעֵת פַּחְדָּתוֹ מֵחַיּוֹת אֲחֵרוֹת לֹא יִרְבַּץ אֶלָּא יִכְרַע כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נָקֵל לָקוּם עָלָיו, אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד הוּא רוֹבֵץ בְּהַשְׁקֵט. כֵּן דָּוִד הָיָה טָרוּד בְּמִלְחָמוֹת כָּל יָמָיו, וְהָיָה קָם מְהֵרָה עַל אוֹיְבָיו וַהֲרָגָם כְּמוֹ הָאַרְיֵה לְחַיּוֹת, אֲבָל שְׁלֹמֹה יִהְיֶה רוֹבֵץ שֶׁלֹּא יִפְחַד מִמִּלְחָמָה כִּי כָל הַגּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ וְיִרְאוּ מִמֶּנּוּ וְאֵין מִי שְׁיְּקִימֶנּוּ.