רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק ז
אָרוּר אַפָּם. כָּל אָרוּר הוּא לְשׁוֹן חֶסְרוֹן הַבְּרָכָה, כְּמוֹ ״וְאָרוֹתִי אֶת בִּרְכוֹתֵיהֶם״ (מלאכי ב:ב), וְכֵן אָרוּר אַפָּם דֶּרֶךְ תְּפִלָּה שֶׁיֶּחְסַר אַפָּם כִּי עָז הוּא מִלְּסָבְלוֹ, וְכָפַל הַדָּבָר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת לְחַזֵּק הַדָּבָר.
אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב. שֶׁלֹּא יִהְיוּ יַחַד, כִּי שִׁמְעוֹן הָיְתָה נַחֲלָתוֹ חֲלוּקָה כִּי הָיָה לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה וְלֹא הָיְתָה נַחֲלָתָם כְּאֶחָד, וְלֵוִי גַּם כֵּן לֹא הָיְתָה לוֹ נַחֲלָה אֶלָּא מִגְרַשׁ הֶעָרִים בְּכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. (בראשית רבה צט:ז) אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב כֵּיצַד? עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים נָפְלוּ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן בִּדְבַר זִמְרִי וְהָיוּ אַלְמְנוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים וְנֶחְלְקוּ בְּשֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים בְּכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. וְכָל מִי שֶׁמְּסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הוּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְלֵוִי אַף הוּא יְהֵא מְסַבֵּב, מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֶאֱכִילוֹ פְּרוּסָתוֹ בִּנְקִיּוּת וְנִתְקַיְּמָה גְּזֵרַת יַעֲקֹב, גִּדְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וְהוּא מְסַבֵּב עַל הַגְּרָנוֹת וְאוֹמֵר: תְּנוּ לִי חֵלֶק.