רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מח · פסוק יב
וַיּוֹצֵא. אַחַר שֶׁנָּשַׁק לָהֶם וְחִבֵּק לָהֶם קֹדֶם שֶׁבֵּרְכָם, הוֹצִיא אוֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו, כִּי שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הִגִּישָׁם אֵלָיו וְנִזְכַּר כִּי כַּסֵּדֶר הָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת לְפָנָיו כְּשֶׁיְבָרְכֵם, לְפִיכָךְ הוֹצִיאָם מֵעִם בִּרְכָּיו לְהַגִּישָׁם לְפָנָיו עוֹד כַּסֵּדֶר. וַיִּשְׁתַּחוּ. הוֹדָה לוֹ עַל שֶׁאָמַר לְבָרְכָם, וּלְקָחָם כַּסֵּדֶר.
מֵעִם בִּרְכָּיו. כְּלוֹמַר מִבֵּין בִּרְכָּיו. כִּי מִלַּת עִם תָּבֹא בָּזֶה הָעִנְיָן, וְכֵן ״מֵעִם הַשֻּׁלְחָן״ (שמואל א כ:לד), ״עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי״ (בראשית כה:יא).