רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מח · פסוק טו
וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף. כִּי כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת בָּנָיו הֲרֵי בֵּרַךְ אוֹתוֹ.
אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ כִּי הַלָּשׁוֹן הַזֶּה מוֹרֶה עַל עֲבוֹדַת הָאֵל בַּלֵּב וּבַמַּעֲשֶׂה, וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה הִיא בַּלֵּב. וְלֹא הִתְפָּאֵר הוּא עַל עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הִתְהַלֵּךְ לְפָנָיו, אֶלָּא זָכַר זְכוּת אֲבוֹתָיו, וְאָמַר עַל עַצְמוֹ הָאֱלֹהִים שֶׁהֵטִיב עִמִּי מֵעוֹדִי. וְאָמַר אַחַר כֵּן הַמַּלְאָךְ, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאֵל הוּא עַל יְדֵי אֶמְצָעִים וְהַמַּלְאָכִים הֵם שְׁלוּחִים מֵהָאֵל לַעֲבָדָיו לְשׁוֹמְרָם וּלְהֵטִיב מַעֲשֵׂיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״חֹנֶה מַלְאַךְ ה׳ סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם״ (תהלים לד:ח), לְפִיכָךְ אָמַר הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע כִּי שְׁלָחוֹ לִי לִגְאָלֵנִי מִכָּל רָע וּלְבָרְכֵנִי, כֵּן יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים. וְכֵן רָאִינוּ שֶׁשְּׁלָחוֹ לוֹ בִּדְבַר לָבָן, בִּדְבַר עֵשָׂו וּבִדְבַר שְׁכֶם.