רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מו · פסוק ד
אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ. שֶׁלֹּא יִקְרְךָ רַע בַּדֶּרֶךְ.
וְאָנֹכִי אַעַלְךָ. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ כְּשֶׁיַּעֲלוּהוּ לְקִבְרוֹ. וְאָמַר גַּם־עָלֹה, עַל בָּנָיו שֶׁיַּעֲלוּם מִשָּׁם.
וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו״ (בראשית נ:א), וּבִשְּׂרוֹ בָּזֶה שֶׁיִּשָּׁאֵר יוֹסֵף אַחֲרָיו לְכַלְכֵּל בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁחָיָה אַחֲרָיו.