רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מב · פסוק ו
וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. וְהֻצְרְכוּ אֶחָיו לָבֹא לְפָנָיו כִּי הוּא הַמַּשְׁבִּיר. וּמַשְׁבִּיר פֹּעַל יוֹצֵא לִשְׁלִישִׁי, מְצַוֶּה לַאֲנָשָׁיו שֶׁיִּשְׁבְּרוּ, וּתְחִלָּה הָיוּ הַקּוֹנִים בָּאִים אֵלָיו כִּי כֵן צִוָּה הוּא שֶׁלֹּא יִמְכְּרוּ עַד שֶׁיָּבֹאוּ לְפָנָיו וְיִשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּצַוֶּה שֶׁיִּמְכְּרוּ לָהֶם, וְצִוָּה זֶה בַּעֲבוּר שֶׁיָּדַע כִּי אֶחָיו יָבֹאוּ לִקְנוֹת הַתְּבוּאָה, כִּי הָרָעָב הָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְאִם יָבֹאוּ, עַל כָּל פָּנִים יִתְרָאוּ אֵלָיו, וְכֵן עָשׂוּ.