רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מ · פסוק יח
וַיַּעַן יוֹסֵף. אָמַר גַּם לָזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי גַם הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה מָהִיר וּמְתֻקָּן לִפְנֵי פַרְעֹה כְּמוֹ הַיַּיִן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמַּאֲכָל לִפְנֵי פַרְעֹה, וּמִזֶּה הֵבִין יוֹסֵף כִּי לֹא יְשִׁיבֵהוּ פַרְעֹה עַל כַּנּוֹ, וְאִם כֵּן יִהְיֶה דִּינוֹ לַהֲרִיגָה.
לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ ״יִשָּׂא פַרְעֹה״ (בראשית מ:יט), כְּלוֹמַר יָסִיר רֹאשְׁךָ בְּסַיִף וְאַחַר כֵּן יִתְלֶה אוֹתוֹ. וּבַתְּלִיָּה הֵבִין מִמַּה שֶׁאָמַר ״וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל״ (בראשית מ:יז), וְהָעוֹף יֹאכַל בְּשַׂר הַנִּתְלֶה שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּר.