רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מ · פסוק ח
וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ. כִּי שָׁאֲלוּ לַאֲחֵרִים אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְלֹא מָצְאוּ מִי שֶׁיִּפְתֹּר אֹתוֹ.
הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים. כְּמוֹ שֶׁהַחֲלוֹמוֹת לוֹ וְהוּא יַחֲלִים בְּנֵי אָדָם וּמַרְאֶה לוֹ הָעֲתִידוֹת, כֵּן לוֹ הַפִּתְרוֹנִים שֶׁיַּשְׂכִּיל בְּנֵי אָדָם לְהָבִין דִּבְרֵי הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹנָם, שֶׁאִם לֹא יִמָּצֵא פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹת יִהְיוּ הַחֲלוֹמוֹת לְבַטָּלָה.
סַפְּרוּ־נָא לִי. אוּלַי יַשְׂכִּיל אוֹתִי אֱלֹהִים לִפְתֹּר הַחֲלוֹם.