רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מ · פסוק ה
אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ. כְּעִנְיַן הַפִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, כְּפִי שֶׁנִּפְתַּר לוֹ כֵּן חָלַם, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי מְכֻוָּן הָיָה הַפִּתְרוֹן לַחֲלוֹם.
הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה. אָמַר זֶה וְאַף עַל פִּי שֶׁזְּכָרָם כְּבָר, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ כְּפִי מְלַאכְתּוֹ שֶׁנִּתְמַנָּה עָלֶיהָ. וְאָמַר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, לְפִי שֶׁהַחֲלוֹם הָיָה בַּעֲבוֹדָתָם לוֹ כָּל אֶחָד לְפִי עֲבוֹדָתוֹ. וְאָמַר אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר, לְפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִשָּׁם עַל יְדֵי חֲלוֹמוֹתֵיהֶם הָיָה.