רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לז · פסוק יב
וַיֵּלְכוּ... אֶת. נָקוּד עָלָיו. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פד:יג): לָמָּה? שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם, רוֹצֶה לוֹמַר הִרְחִיקוּ מֵאֲבִיהֶם לַהֲנָאַת עַצְמָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם בִּשְׁכֶם, וְלֹא הָיוּ יְרֵאִים מֵאַנְשֵׁי שְׁכֶם שֶׁהָרְגוּ אֲנָשֶׁיהָ וְשָׁלְלוּ הָעִיר, וְהָיוּ בּוֹטְחִים בָּאֵל, וְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם, כִּי בְּעוֹד שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה הָיָה חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָיָה הַדָּבָר כְּאִלּוּ הָיָה נִשְׁכָּח.