רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לז · פסוק ב
אֵלֶּה תֹּלְדוֹת. תּוֹלְדוֹת זֶה, פֵּרוּשׁוֹ קוֹרוֹת, וְכֵן ״אֵלֶּה תוֹלְדֹת נֹחַ״ (בראשית ו:ט), כִּי הַקּוֹרוֹת הֵם תּוֹלְדוֹת הַיָּמִים, וְכֵן אָמַר, ״כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם״ (משלי כז:א).
יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן.
וְאָמַר בַּצֹּאן וְלֹא אָמַר הַצֹּאן, כִּי עֲדַיִן הָיָה נַעַר לִרְעוֹת הַצֹּאן, אֶלָּא הָלַךְ עִם אֶחָיו בְּמִרְעוֹת הַצֹּאן, וְהָיָה מִתְלַמֵּד מֵהֶם לִרְעוֹת הַצֹּאן.
וְהוּא נַעַר. הָיָה מִתְגַּדֵּל עִמָּהֶם כְּשֶׁהָיוּ רוֹעִים הַצֹּאן.
נְשֵׁי אָבִיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל אַחַת מֵהֶן ״לְאִשָּׁה״ (בראשית ל:ד; ל:ט), וְלֹא הָיָה בָּזֶה בִּזָּיוֹן כִּי בְּנֵי נְשֵׁי אָבִיו הָיוּ.
אֶת דִּבָּתָם רָעָה. הָיָה אוֹמֵר לְאָבִיו כִּי אֶחָיו הָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, אֵלֶּה בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁגָּדַל עִמָּהֶם וְכֵן בְּנֵי הַגְּבִירוֹת, שֶׁהוּא הָיָה מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁאָבִיו הָיָה אוֹהֲבוֹ בְּיוֹתֵר מִכָּל אֶחָיו, וְהוּא הָיָה מֵבִיא דִּבָּתָם זֹאת אֶל אֲבִיהֶם שֶׁהָיוּ מְבַזִּים וּמְדַבְּרִים עָלָיו רָעָה, וְיַעֲקֹב הָיָה גּוֹעֵר אוֹתָם בַּעֲבוּרוֹ; וְהִנֵּה הוֹלֵךְ וּמְפָרֵשׁ סִבַּת הַשִּׂנְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְיִשְׂרָאֵל אָהַב״, ״וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ״ (בראשית לז:ג-ד). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק פד) חַד אָמַר, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ חֲשׁוּדִין בָּנֶיךָ עַל אֵבֶר מִן הַחַי, וְחַד אָמַר, תּוֹלִים הֵם עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, וְחַד אָמַר שֶׁקּוֹרִין לִבְנֵי שְׁפָחוֹת עֲבָדִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַל תְּלָתֵיהוֹן ״פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה׳״ (משלי טז:יא). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי, חַיֶּיךָ, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵינָם אֶלָּא שׁוֹחֲטִין, שֶׁנֶּאֱמַר, ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ (בראשית לז:לא). אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁקּוֹרִין לִבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת עֲבָדִים, ״לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף״ (תהלים קה:יז), אַתָּה אָמַרְתָּ תּוֹלִין עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב, הֲדָא הִיא ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו״ (בראשית לט:ז).