רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לו · פסוק ו
וְאֵת כָּל־בְּהֶמְתּוֹ. שֵׁם כְּלָל.
וַיֵּלֶךְ אֶל־אֶרֶץ. שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּהּ דֶּרֶךְ עֲרַאי קֹדֶם שֶׁבָּא יַעֲקֹב, וְעַתָּה אַחַר שֶׁבָּא הָלַךְ מִשָּׁם עִם כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. וְהַטַּעַם כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְנִדְחָה הוּא מִפָּנָיו כִּי יָדַע מִבִּרְכוֹת אָבִיו שֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב כִּי תִּהְיֶה אֶרֶץ כְּנַעַן לְזֶרַע יַעֲקֹב, וְלוֹ גַּם כֵּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ אָבִיו, וְאָמַר לוֹ ״הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ״ (בראשית כז:לט) כְּלוֹמַר אֶרֶץ שְׁמֵנָה, אוּלַי שָׁמַע מֵאָבִיו כִּי יִתֵּן הָאֵל לוֹ וּלְזַרְעוֹ הַר שֵׂעִיר, אוּלַי נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה וְכֵן ״כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר״ (דברים ב:ה).