רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לה · פסוק יד
וַיַּצֵּב וְגוֹ׳. אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתּוֹ (עין רש״י) לְהוֹדִיעַ כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין וְיָדַע כִּי הַמָּקוֹם הַהוּא נִבְחַר לִנְבוּאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה אָמַר כֵּן ״אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים״ (בראשית כח:יז) עַתָּה הִתְאַמֵּת אֶצְלוֹ יוֹתֵר שֶׁבָּאָה לוֹ הַנְּבוּאָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ.
מַצֶּבֶת אָבֶן. אֶבֶן אַחֶרֶת הָיְתָה וְלֹא אוֹתָהּ שֶׁהֵצִיב בָּרִאשׁוֹנָה, וְאָמַר גַּם כֵּן אָבֶן רוֹצֶה לוֹמַר אֶבֶן אַחַת מִלְּבַד הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה שֶׁהוּא מֵאֲבָנִים רַבִּים.
וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ. נֶסֶךְ יַיִן.
וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. לְמִנְחָה גַּם כֵּן.