רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לה · פסוק ז
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. פֵּרַשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שָׁם בִּמְקוֹם הַמַּצֵּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״יִהְיֶה״ (בראשית כח:כב), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכַר הַבַּיִת.
וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית־אֵל. כְּבָר קְרָאוֹ בֵּית־אֵל, וְעַתָּה הוֹסִיף עָלָיו אֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ גַּבֵּי ״אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית לג:כ).
כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים. הַמַּלְאָכִים שֶׁרָאָה בַּסֻּלָּם, אוֹ פֵּרֵשׁ הָאֱלֹהִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָמַר נִגְלוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים דֶּרֶךְ כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו״ (תהלים קמט:ב), ״אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי״ (איוב לה:י) וְהַדּוֹמִים לָהֶם.