רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לה · פסוק ב
אֶל־בֵּיתוֹ. אֶל בָּנָיו.
וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ. אֵלֶּה עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו.
הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב שֶׁלָּקְחוּ הָיוּ צוּרוֹת נַעֲשׂוֹת לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה כִּנְזָמִים וְטַבַּעַת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא לְקָחוּם לְעָבְדָם אֶלָּא לְהַתִּיכָם וְלֵיהָנוֹת בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב הַנִּתָּכִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיֵּהָנוּ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁהָיָה עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל זֶה לְהַרְחִיק הָעֲבוֹדָה זָרָה מֵהֶם. וְכֵן כָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּתוֹרָתוֹ אַחֲרֵי כֵן וְאָמַר ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״ (דברים ז:כה), ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״ (דברים יג:יח).
וְהִטַּהֲרוּ. לְפִי שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא.
וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. שֶׁנִּטְמְאוּ עִמָּכֶם, אוֹ אוֹתָם שִׂמְלוֹת שֶׁלָּקְחוּ מִן הַחֲלָלִים שֶׁהִפְשִׁיטוּ וּמֵאֲשֶׁר בְּבָתֵּיהֶם.