אור ברסלב

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק לד

פרק לג

פסוק א

וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־לֵאָה. יָצְאָה מֵאֹהֶל אִמָּהּ וְאָבִיהָ שֶׁהָיָה מִחוּץ לָעִיר וּבָאָה אֶל הָעִיר לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וּמַה שֶּׁאָמַר בַּת־לֵאָה, דָּרְשׁוּ בּוֹ (בראשית רבה פ): יוֹצֵאנִית בַּת יוֹצֵאנִית ״וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ״ (בראשית ל:טז). וְאָמַר אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, כִּי מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ עֹנֶשׁ יַעֲקֹב הָיָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

פסוק ב

וַיְעַנֶּהָ. לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּתוּלָה, וְכֵן ״תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּה״ (דברים כב:כט).

פסוק ג

וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת־יַעֲקֹב. דָּבְקָה נַפְשׁוֹ בָּהּ בַּעֲבוּר יָפְיָהּ, וְעוֹד שֶׁהָיְתָה בַּת אָדָם גָּדוֹל וְנִכְבָּד.

וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה. בַּעֲבוּר שֶׁעִנָּהּ דִּבֵּר עַל לִבָּהּ שֶׁלֹּא יֵחַר לָהּ, וְכִי הוּא יִשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה, וְהוּא נְשִׂיא הָאָרֶץ.

פסוק ה

וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא. שֶׁכֶם הַנִּזְכָּר, וְנִטְמְאָה הִיא שֶׁנִּבְעֲלָה לְעָרֵל.

וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב. שֶׁלֹּא נָתַן קוֹל בָּעִיר וְלֹא הִתְרַעֵם עַד בֹּאָם. וְכֵן כְּשֶׁיָּצָא חֲמוֹר לְדַבֵּר עִמּוֹ, הֶחֱרִישׁ מִלַּעֲנוֹת אוֹתוֹ דְּבָרִים, כִּי אָמַר לוֹ עַד שֶׁיָּבֹאוּ בָּנָיו.

פסוק ז

כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. וּבְכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה פְּגָם זֹאת הַנְּבָלָה שֶׁעָשָׂה.

וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה. בִּשְׁאָר בְּנוֹת אָדָם לְעַנּוֹת בַּת אִישׁ, כָּל שֶׁכֵּן בְּבַת יַעֲקֹב.

פסוק ח

וַיְדַבֵּר אִתָּם. עִם יַעֲקֹב וּבָנָיו.

בְּבִתְּכֶם. כִּי יַעֲקֹב הוּא הָעִקָּר, וְעוֹד כִּי לְכָל אָדָם נֶחְשֶׁבֶת אֲחוֹתוֹ כְּבִתּוֹ.

פסוק ט

וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ. עִמָּנוּ.

פסוק י

וּסְחָרוּהָ. וְסַחֲרוּ בָּהּ.

וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ. קְחוּ לָכֶם אֲחֻזָּה בָּהּ עַד שֶׁתִּהְיוּ כִּגְדוֹלֵי הָעִיר.

פסוק יג

וַיַּעֲנוּ בְנֵי־יַעֲקֹב. אֲבָל הוּא לֹא דִבֶּר בְּמִרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא לוֹ לֹא דִבֶּר מִרְמָה בִּשְׂפָתָיו וְהִנִּיחַ הַדָּבָר לְבָנָיו, וְהֵם עָנוּ לָהֶם בְּמִרְמָה. וּבַעֲבוּר שֶׁטִּמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם לֹא חָשְׁבוּ זֶה לְעָוֹן אִם יְרַמְּאוּ אוֹתוֹ בְּדִבְרֵיהֶם.

פסוק יד

וַיֹּאמְרוּ... כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ. לְהִתְחַתֵּן עִם עֲרֵלִים וַאֲנַחְנוּ מוּלִים.

פסוק טו

אַךְ... נֵאוֹת. נִתְרַצֶּה.

פסוק יז

וְאִם־לֹא... בִּתֵּנוּ. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ (בראשית לד:ט).

פסוק יט

וְלֹא אֵחַר... לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר. לִקְבֹּץ בְּנֵי עִירוֹ וּלְדַבֵּר עִמָּם.

וְהוּא נִכְבָּד. וְהָיָה הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ כִּי יִשְׂאוּ פָנָיו בְּנֵי עִירוֹ.

פסוק כ

אֶל שַׁעַר עִירָם. כִּי שָׁם יֵאָסְפוּ זִקְנֵי הָעִיר וּגְדוֹלֶיהָ לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים״ (דברים כה:ז), ״וּבֹעַז עָלָה הַשָּׁעְרָה״ (רות ד:א).

פסוק כא

הָאֲנָשִׁים שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. בְּשָׁלוֹם הֵם אִתָּנוּ, וְלֹא נִשָּׁמֵר מֵהֶם אַף עַל פִּי שֶׁעִנֵּיתִי אֲחוֹתָם, כִּי הֵם רוֹצִים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד, וְדָבָר מוּעָט שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ, בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמּוֹלִים, וּמָה נִהְיֶה חֲסֵרִים בָּזֶה, אֵין שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ דָּבָר כִּי יֵשׁ לָהֶם רָב. וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִקְנֶה רַב, הָאָרֶץ רַחֲבַת מְקוֹמוֹת הִיא וְיֵשׁ לָנוּ וְלָהֶם דַּי לִמְקוֹם מִרְעֶה.

פסוק כג

מִקְנֵהֶם. מְבֹאָר הוּא.

פסוק כה

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַמִּילָה הַמַּכָּה הִיא קָשָׁה יוֹתֵר, לְפִיכָךְ הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלד ב) לְרָחְצָהּ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהִיא סַכָּנָה.

וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב. אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּהַסְכָּמָה זֹאת תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב בְּמִרְמָה״ (בראשית לד:יג), אַף עַל פִּי כֵן מָנְעוּ עַצְמָן מִיִּרְאָתָם מִבְּנֵי הָאָרֶץ, אֲבָל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי עָמְדוּ עַל דַּעְתָּם הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא פָּחֲדוּ. לְפִיכָךְ אָמַר אֲחֵי דִינָה, שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם.

בֶּטַח. כְּאִלּוּ הָיוּ רַבִּים.

פסוק כו

וַיִּקְחוּ אֶת־דִּינָה. יֵשׁ דְּרָשׁ שֶׁלֹּא רָצְתָה לָצֵאת מֵחֶרְפָּה עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה (בראשית רבה פ), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית״ (בראשית מו:י).

פסוק כז

בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל־הַחֲלָלִים. לְפָשְׁטָם וְלָקַחַת כָּל אֲשֶׁר בְּבָתֵּיהֶם.

אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם. הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ בָּהּ אֲחוֹתָם, כִּי רַבִּים רָאוּ כַּאֲשֶׁר לָקְחוּ שְׁכֶם בְּחָזְקָה וְלֹא מִיחוּ.

פסוק כט

וְאֶת־כָּל־חֵילָם. כֶּסֶף וְזָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת.

וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת. הַמִּטַּלְטְלִים.

פסוק ל

עֲכַרְתֶּם. עִנְיַן הַשְׁחָתָה.

לְהַבְאִישֵׁנִי. שֶׁיִּמְאָסוּנִי וִירַחֲקוּנִי, וּכְמוֹ שֶׁמּוֹאֵס אָדָם וּמַרְחִיק הַדָּבָר הַנִּמְאָס וְהַנִּבְאָשׁ וְהַנִּסְרָח, וְיַעֲקֹב הָיָה מְפַחֵד כְּמִנְהָגוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אַנְשֵׁי לֵב לִנְקֹם אֶת חֶרְפָּתָם עַל נַפְשָׁם.

פסוק לא

הַכְזוֹנָה. יַעֲשֶׂה שְׁכֶם אֶת־אֲחוֹתֵנוּ, כְּאִשָּׁה זוֹנָה, וְלֹא נִקַּח נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה