רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לב · פסוק לג
עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יַעֲקֹב אֲסָרוּהוּ עַל עַצְמָן לִכְבוֹד אֲבִיהֶם שֶׁלָּקָה בּוֹ, וְהֵם צִוּוּ לִבְנֵיהֶם (כְּמִצְוַת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן), וְנֶאֱסַר לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם, וּכְתָבוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּתּוֹרָה עַל פִּי ה׳, אֲבָל לְפֵרוּשׁ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא.) בְּסִינַי נִצְטַוּוּ וּכְתָבָהּ בִּמְקוֹמוֹ לְהוֹדִיעַ הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱסַר בַּעֲבוּרוֹ.
גִּיד הַנָּשֶׁה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִקְרָא כֵּן לְפִי שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה (חולין צא), כְּלוֹמַר נִפְסַק וְנֶעֱלָה עַל הַכַּף שֶׁהוּא דָּבֵק בּוֹ.
אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ. אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אֲשֶׁר עַל הַכַּף בִּלְבַד, אֲבָל לֹא מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, וְכֵן גִּיד הַחִיצוֹן כֻּלּוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְנוֹהֵג בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה וְנוֹהֵג בִּשְׁלִיל וְנוֹהֵג בְּיֶרֶךְ יָמִין וּבְיֶרֶךְ שֶׁל שְׂמֹאל, אַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא לָקָה אֶלָּא בְּאַחַת שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ. וּמַחֲלֹקֶת בֵּין רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עח:ו): רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאַחַת מֵהֶן נָגַע וּבְאַחַת מֵהֶן נֶאֶסְרוּ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּאַחַת מֵהֶן נָגַע וּבִשְׁתֵּיהֶן נֶאֶסְרוּ, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְחֵלֶב הַגִּיד נֶאֱסַר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.