רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לב · פסוק כט
וַיֹּאמֶר. יֵשׁ רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לְהוֹסִיף עַל שְׁלִיחוּתוֹ כְּפִי אֲשֶׁר יִרְאֶה, כְּמוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁהִצִּיל אֶת לוֹט שֶׁאָמַר ״הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה״ (בראשית יט:כא), אוֹ אָמַר לוֹ בְּשֵׁם הָאֵל לֹא יַעֲקֹב וְגוֹ׳.
לֹא יַעֲקֹב. לְבַדּוֹ, וְכֵן ״לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ״ (יהושע כב:כ), ״לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם״ (מלכים ב ו:י), שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ שֶׁנִּקְרָא יַעֲקֹב כַּמָּה פְּעָמִים הוּא וְזַרְעוֹ.
כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל. וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עח): יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טְפֵלָה לוֹ, רַבִּי זְכַרְיָה אָמַר יַעֲקֹב עִקָּר וְיִשְׂרָאֵל מוֹסִיף עָלָיו. וּמַה שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, בְּשׂוֹרָה הִיא שֶׁבִּשְּׂרוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עָשָׂה בְּבֵית אֵל, וּלְפִיכָךְ אָמַר שָׁם ״וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל״ (בראשית לה:י) וְלֹא אָמַר כֵּן הֵנָּה, אֲבָל טַעַם הַשֵּׁם גִּלָּה לוֹ הַמַּלְאָךְ.
כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים. עִם מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱבַקְתָּ עִמִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְךָ לְהַפִּילְךָ.
וְעִם אֲנָשִׁים. עִם לָבָן וְעִם עֵשָׂו, שֶׁהֲרֵי בְּלִבָּם לְהָרַע לְךָ וְלֹא יָכְלוּ לְךָ, כִּי כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְךָ עִם לָבָן כֵּן יִקְרֶה לְךָ עִם עֵשָׂו וַאֲלוּפָיו.