רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לא · פסוק לח
לֹא שִׁכֵּלוּ. מִבִּרְכַּת ה׳ לְךָ בִּגְלָלִי.
וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. וּמֵאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכַלְתִּי, וַאֲפִלּוּ אֶחָד לֹא אָכַלְתִּי, וְתֶחְסַר מ״ם הַשִּׁמּוּשׁ, כְּמוֹ ״אֶלְחָנָן בֶּן דּוֹדוֹ בֵּית לֶחֶם״ (שמואל ב כג:כד) כְּמוֹ מִבֵּית לֶחֶם, ״עַד יָקוּם גּוֹי אֹיְבָיו״ (יהושע י:יג) מֵאוֹיְבָיו, וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאָמַר זֶה כִּי דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר מַרְעִיתָם פְּעָמִים, אָמַר הוּא, אֲנִי לֹא אָכַלְתִּי מִצֹּאנְךָ אֶלָּא מִשֶּׁלִּי אָכַלְתִּי, וְזָכַר הָאֵילִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים יוֹתֵר לַאֲכִילָה מֵהַכְּבָשִׂים, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָכַלְתִּי מֵהֶם; וְלֹא זָכַר הַנְּקֵבוֹת כִּי לֹא יֹאכְלוּם בָּרֹב.