רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לא · פסוק כד
וַיָּבֹא אֱלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁבָּא אֶל אֲבִימֶלֶךְ לִכְבוֹד יִצְחָק, כֵּן בָּא לְלָבָן לִכְבוֹד יַעֲקֹב.
פֶּן־תְּדַבֵּר, שֶׁתָּרִיב עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ רָע, אֲפִלּוּ מִן הַדִּבּוּר הִשָּׁמֵר. וּפֵרוּשׁ פֶּן־תְּדַבֵּר שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר, וְכֵן ״פֶּן תְּמוּתוּן״ (בראשית ג:ג), ״פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה״ (בראשית כד:ו).
מִטּוֹב עַד־רָע. מַה שֶּׁיִּדָּמֶה לְךָ שֶׁהוּא טוֹב, אִם תִּקַּח קְצָת מֵרְכוּשׁוֹ וְתַנִּיחַ לוֹ הָרֹב, אוֹ שֶׁתִּקַּח מִמֶּנּוּ הָרֹב שֶׁהוּא רַע אֲפִלּוּ בְּעֵינֶיךָ, אֶלָּא שֶׁתִּרְצֶה לְהִנָּקֵם מִמֶּנּוּ לְפִי שֶׁהָלַךְ בְּלֹא רְשׁוּתְךָ.