רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לא · פסוק ז
וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי. בָּא הַשֹּׁרֶשׁ הַזֶּה מִבִּנְיַן הַדָּגוּשׁ וְהוּא קַל, וּבָא דָּגֵשׁ ״וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ״ (מלכים א יח:כז).
עֲשֶׂרֶת מֹנִים. פְּעָמִים, וְאָמַר עֲשֶׂרֶת לְפִי שֶׁהוּא סוֹף אֲחָדִים וְרֹאשׁ הָעֲשִׂרִיּוֹת, לְפִיכָךְ בָּא לְשׁוֹן רִבּוּי הַמִּסְפָּר בְּזֶה הַשֵּׁם בִּסְתָם, וְרוֹצֶה לוֹמַר פְּעָמִים רַבּוֹת, וְכֵן ״וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים״ (ויקרא כו:כו) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאֲדוֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ עֲשֶׂרֶת דַּוְקָא, כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עָבַד בְּצֹאנוֹ, שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה רָאָה בְּלֵידָה כִּי הָיָה חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב רַב, וְהֶחֱלִף מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שְׁנֵי פְעָמִים, כִּי שְׁנֵי פְעָמִים יוֹלְדוֹת הַצֹּאן בְּכָל שָׁנָה הֲרֵי בְּאַרְבַּע שָׁנִים שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, וּבָרִאשׁוֹנָה פַּעַם אַחַת וּבָאַחֲרוֹנָה פַּעַם אַחַת הֲרֵי עֲשָׂרָה.