רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ל · פסוק לב
אֶעֱבֹר. פֵּרַשׁ: אֶעֱבֹר עִמְּךָ.
הָסֵר. מָקוֹר, אוֹ פֵּרַשׁ הָסֵר אַתָּה מִשָּׁם שֶׁלֹּא תֹאמַר הַיּוֹם אוֹ מָחָר שֶׁנִּשְׁאַר שָׁם שׁוּם נָקֹד וְטָלוּא שֶׁיּוֹלִידוּ דְּמוּתָן.
כָּל־שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא. מִן הַתְּיָשִׁים שֶׁהֵם זְכָרִים, וְכֵן מִן הָעִזִּים הַנְּקֵבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים, וְהַתְּיָשִׁים לֹא זְכָרָם בִּמְפֹרָשׁ כִּי כֵן הֵבִינוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם, וּבְסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה זְכָרָם בְּפֵרוּשׁ. וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׂה לְפִי שֶׁהוּא כּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ ״בֵּין שֶׂה בִרְיָה בֵּין שֶׂה רָזָה״ (יחזקאל לד:כ), ״שׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ (ויקרא כב:כח). חוּם. אֲבָל חוּם לֹא יִהְיֶה רֻבָּם שְׁחֹרוֹת.
נָקֹד. בִּשְׁחֹרֹת אוֹ בִּצְהֻבּוֹת שֶׁבָּהֶם נְקֻדּוֹת לְבָנוֹת.
וְטָלוּא. הוּא שֶׁכְּתָמִיהֶם רְחָבִים כְּמוֹ ״מְטֻלָּאוֹת״ (יהושע ט:ה), וְכֵן בִּדְבָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיד) ״טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי״.
חוּם. שָׁחֹר. וְכֵן אָמַר בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי בְּמִי שֶׁהוּא שָׁחֹר הָרֹאשׁ וְהַגָּרוֹן מִן הַצֹּאן, יֹאמְרוּ לוֹ חוּם.
וְהָיָה שְׂכָרִי. כָּאֵלֶּה יִהְיֶה שְׂכָרִי, כְּמוֹ שֶׁיּוֹלִידוּ מִכָּאן וָאֵילָךְ הַצֹּאן.