רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ל · פסוק יא
בָּגָד. כָּתוּב מִלָּה אַחַת בְּלֹא אָלֶ״ף, וּפֵרוּשׁ בְּמַזָּל טוֹב בָּא זֶה, וּקְרִי שְׁתֵּי מִלּוֹת, רוֹצֶה לוֹמַר בָּא מָזָל, וְהָעִנְיָן אֶחָד. וְכֵן ״הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן״ (ישעיה סה:יא) לְמַזָּל. וְאוֹמֵר רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן, כִּי הוּא כּוֹכַב צֶדֶק, כִּי כֵן נִקְרָא בִּלְשׁוֹן קֵדָר וְהוּא מַזָּל שֶׁיּוֹרֶה עַל כָּל דָּבָר טוֹב; וְאִם נְפָרֵשׁ גָּד עִנְיַן גְּדוּד יִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ בָּא גָד, גּוֹדֵד הַגְּדוּד, כְּלוֹמַר עִם זֶה הָיוּ לִי גְּדוּד בָּנִים.