רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כח · פסוק יג
וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו. זֶהוּ שֶׁאָמַר, ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״ (שמות יט:כ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ בָּנָיו הֶרְאָה לוֹ, וְהַסֻּלָּם הוּא הַמִּזְבֵּחַ. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה. זֶהוּ עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה שֶׁעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם לְרָצוֹן רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳.
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים הַקָּרְבָּנוֹת וּמַקְטִירִים קְטֹרֶת, וּמָצָאנוּ בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁהַסֻּלָּם הָיוּ בּוֹ אַרְבַּע חֲוָקִים וְרֹחַב הַסּוּלָם עוֹלָם וּשְׁלִישׁ עוֹלָם, וְהָיוּ אַרְבָּעָה מַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, שְׁנַיִם עוֹלִים וּשְׁנַיִם יוֹרְדִים, וּכְשֶׁנִּתְחַבְּרוּ בְּחָוָק אֶחָד שְׁנַיִם הָעוֹלִים וּשְׁנַיִם הַיּוֹרְדִים הָיָה מָלֵא הָחָוָק מֵהֶם, וּמַלְאָךְ הוּא שְׁלִישׁ הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר, ״וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ״ (דניאל י:ו) וּגְמִירִי תַּרְשִׁישׁ הֲוֵי שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה כִּי רֹחַב הַסֻּלָּם עוֹלָם וּשְׁלִישׁ עוֹלָם, וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בַּפִּתְרוֹן הַזֶּה, כִּי מַה נִכְבָּד הוּא, וְהֶרְאָה לָנוּ הָרַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (מורה נבוכים ב:י) בָּזֶה הַפִּתְרוֹן כִּי הַנִּמְצָאִים שְׁלֹשָׁה וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא הַמַּלְאָךְ, וְהָחֲוָקִים שֶׁהָיוּ אַרְבַּע הֵם אַרְבַּע כַּדּוּרִים, וְהָעוֹלִים וְהַיּוֹרְדִים רֶמֶז עַל הַמַּנְהִיגִים בִּרְצוֹן הָאֵל.
זֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו. וְיִהְיֶה טַעַם עָלָיו עַל הַסֻּלָּם אוֹ עַל יַעֲקֹב, וְיִהְיֶה הַטַּעַם לְהַשְׂכִּילוֹ, וְטַעַם עוֹלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים לְפִי הִתְלַמְּדוּת הָאָדָם שֶׁהוּא מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהַהַנְהָגָה הִיא מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. סוֹף דָּבָר הַהַנְהָגָה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה לְהַשְׂכִּיל אֶת יַעֲקֹב הַנְהָגַת הָעוֹלָם הֵיאַךְ הִיא וְשֶׁהִיא עַל יְדֵי אֶמְצָעִים, וּלְפִי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ הֶרְאָה לוֹ זֶה, וְכִי הַמַּנְהִיג הַגָּדוֹל יִמְשֹׁל בַּכֹּל וּמְשַׁנֶּה הַהַנְהָגָה כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה לִשְׁעָתוֹ, וְהִבְטִיחוֹ לָתֵת הָאָרֶץ הַהִיא לוֹ וּלְזַרְעוֹ כִּי הוּא הַזֶּרַע הַמְיֻחָד מֵאַבְרָהָם וּמִיִּצְחָק. לְפִיכָךְ אָמַר אָבִיךָ. כְּאִלּוּ הוּא אָבִיךָ וְלֹא אֲבִי הַבָּנִים הָאֲחֵרִים, כִּי יְרֻשָּׁתוֹ לְךָ תִּהְיֶה, וְקוֹרֵא לַאֲבִי אָב אָב, וְכֵן ״כְּדָוִד אָבִיו״ (מלכים ב טז:ב) שֶׁאָמַר עַל אָחָז, וְרַבִּים כָּכָה.
אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ. שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב בְּמָקוֹם מִמֶּנָּה, וְכֵן ״כִּי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה״ (בראשית יג:טו). וּמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא) שֶׁקִּפְּלָהּ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּחְתָּיו, רוֹצֶה לוֹמַר כְּאִלּוּ קִפְּלָהּ כֻּלָּהּ תַּחְתָּיו, כֵּן יִחֲדָהּ לוֹ שֶׁתִּהְיֶה בִּרְשׁוּתוֹ כֻּלָּהּ, שֶׁתִּהְיֶה לְמַתָּנָה מֵעַתָּה וּבָנָיו יִרְשׁוּהָ וְיִשְׁכְּנוּ בָּהּ.