רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כז · פסוק יט
אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ. יֵשׁ תְּמֵהִים אֵיךְ יַעֲקֹב שֶׁהָיָה צַדִּיק וִירֵא אֱלֹהִים דִּבֵּר שֶׁקֶר? וְאֵין זֶה תִּימָה, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה יַעֲקֹב כִּי הוּא רָאוּי יוֹתֵר לַבְּרָכָה מֵאָחִיו וְרוּחַ הַנְּבוּאָה שֶׁתִּשְׁרֶה עַל יִצְחָק לְבָרְכוֹ יוֹתֵר יִתְעַשֵּׂת הָאֱלֹהִים לְבִרְכָתוֹ מִבִּרְכַּת אָחִיו, כִּי הוּא רָצוּי לָאֵל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְחִלּוּף הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה אֵינָם גְּנַאי וְחִלּוּל לַצַּדִּיק, שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ כִּי הָאֵל אָמַר לִשְׁמוּאֵל ״עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַה׳ בָּאתִי״ (שמואל א טז:ב) וְכֵן אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָמְרוּ עַל נְשׁוֹתֵיהֶם ״אֲחֹתִי הִוא״ (בראשית כ:ב; כו:ז) וְלֹא נִקְרְאוּ בַּעֲבוּר זֶה דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר, כִּי מִיִּרְאָה אָמְרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ, וְכֵן יַעֲקֹב לְקַבֵּל בִּרְכַּת אָבִיו, וְאִם שִׁנָּה דְּבָרוֹ לֹא הָיָה בַּעֲבוּר זֶה דּוֹבֵר שֶׁקֶר, וְעוֹד כִּי מִצְוַת אִמּוֹ הָיְתָה, וּכְתִיב ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״ (ויקרא יט:ג) גַּם נְבוּאָה הָיְתָה, וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס ״עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי״ (בראשית כז:יג), ״עָלַי אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיהוֹן לְוָטַיָּא עֲלָךְ בְּרִי״.
קוּם־נָא שְׁבָה. כִּי הוּא הָיָה שׁוֹכֵב, וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁיָּקוּם מִשְּׁכִיבָתוֹ וְיֵשֵׁב עַל מִטָּתוֹ לֶאֱכֹל.
וְאָכְלָה. צִוּוּי בְּתוֹסֶפֶת ה״א, וְהָאָלֶף חֲטוּפָה.