רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כז · פסוק יב
כִּמְתַעְתֵּעַ. יֹאמַר: לְפִי שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה אַתְעֶה אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי עֵשָׂו, וְאִם יְמוּשֵׁנִי וְיִמְצָאֵנִי חָלָק יֹאמַר לִי אֵיךְ שָׂחַקְתָּ בִּי וִיקַלְלֵנִי תַּחַת בִּרְכָתוֹ.
יְמֻשֵּׁנִי. שָׁרְשׁוֹ מש״ש, וְהַשִּׁי״ן דְּגוּשָׁה.
כִּמְתַעְתֵּעַ. שָׁרְשׁוֹ תע״ה וְנִכְפְּלוּ בּוֹ הַפֵּ״א וְהָעַיִ״ן, וְכֵן ״מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים״ (ירמיה י:טו) ״וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִיאָיו״ (דברי הימים ב לו:טז).
וְהֵבֵאתִי. עָלַי, אֲנִי גּוֹרֵם לְהָבִיא עָלַי קְלָלָה.