רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כז · פסוק א
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. פֹּעַל עָבַר, זָקֵן עַד שֶׁכָּהוּ עֵינָיו מֵרְאֹת כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְיַעֲקֹב, וְכֵן הַזְּקֵנִים תִּכְהֶינָה עֵינֵיהֶם וְתִכְבַּדְנָה אָזְנֵיהֶם לְעֵת זִקְנוּתָם, אֶלָּא שֶׁמִּקְצָתָם תִּקְפֹּץ הַזִּקְנָה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מַהֵרָה מִן הָאֲחֵרִים לְפִי טִבְעָם וּלְפִי הַנְהָגָם. וְיִצְחָק כָּהוּ עֵינָיו קֹדֶם מוֹתוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, וְהוּא חָשַׁב כְּשֶׁכָּהוּ עֵינָיו כִּי הוּא קָרוֹב לַמִּיתָה וְלֹא הָיָה, לְפִיכָךְ קָרָא לְעֵשָׂו בְּנוֹ לְבָרְכוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְאוּלַי כֵּהוּת עֵינָיו קֹדֶם זְמַנּוֹ הָיָה מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים, וְלָזֶה נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ כִּי הָאֵל מְיַסֵּר מִקְצָת הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּחָכְמָתוֹ. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (תנחומא) כִּי מֵעֲשַׁן קְטֹרֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיוּ נְשֵׁי עֵשָׂו מְקַטְּרוֹת מִהֲרוּ עֵינָיו לִכְהוֹת.