רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כו · פסוק לה
מֹרַת רוּחַ. מַכְעִיסוֹת וּמַמְרִירוֹת רוּחוֹ בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים, וְגַם בְּעֵסֶק הַבַּיִת הָיוּ עוֹשׂוֹת הֵפֶךְ רְצוֹנָם לְהַכְעִיסָם.
מֹרַת רוּחַ. שֵׁם, כְּמוֹ ״מָרַת נַפְשׁוֹ״ (משלי יד:י), שָׁרְשָׁם מר״ר, אֶלָּא שֶׁזֶּה הַמֵּ״ם חוֹלָם וְזֶה הַמֵּ״ם בְּקָמָץ חָטָף, אוֹ יִהְיֶה מֹרַת רוּחַ שָׁרְשׁוֹ מר״ה מֵעִנְיַן ״מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ״ (ישעיה סג:י) שֶׁהוּא גַּם כֵּן עִנְיַן מְרִירוּת וְהַכְעָסָה, וְיִהְיֶה מֹרַת פּוֹעֶלֶת כְּמוֹ ״חוֹלַת אַהֲבָה״ (שיר השירים ב:ה) וּפֵרוּשׁ כָּל אַחַת וְאַחַת הָיְתָה מוֹרָה רוּחוֹ; וּבָא הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ פַּחֲזוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּקַחְתּוֹ נָשִׁים שֶׁהָיוּ מַכְעִיסֵי אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא קִהָה בָּהֶן וְלֹא הוֹצִיאָם מִבֵּית אָבִיו.