רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כה · פסוק טז
אֵלֶּה הֵם. כְּלָל אַחַר הַפְּרָט, וְכֵן מִנְהַג הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְהִיא תּוֹסֶפֶת בֵּיאוּר.
וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם. לְהוֹדִיעַ כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשָּׁמַע אָדָם אוֹ עַם נִקְרָאִים בְּזֶה הַשֵּׁם, יֵדַע כִּי מִבְּנֵי יִשְׁמָעֵאל הֵם.
בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם. בִּמְקוֹם שֶׁנָּפְלָה נַחֲלָתָם הָיוּ שָׁם בִּגְדוּלָּה וּבְכָבוֹד, יוֹשְׁבִים בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם, וְהַחֲצֵרִים הֵם עָרֵי הַפְּרָזוֹת, וְהַטִּירוֹת הֵם הַכְּרַכִּים וְהַמִּבְצָרִים.
שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם. לְמִשְׁפְּחוֹתָם, כָּל אֶחָד מִן הַנִּזְכָּרִים הָיָה נָשִׂיא וְרֹאשׁ לְמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ וְהָיְתָה אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ ״וִיטוּר נָפִישׁ״ בְּמִלְחֶמֶת הַהַגְרִיאִים (דברי הימים א ה:יט), וְכֵן קֵדָר דּוּמָה וּמַשָּׂא וְתֵימָא כֻּלָּם נִזְכָּרִים בַּנְּבִיאִים אֻמָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.