רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כה · פסוק ט
וַיִּקְבְּרוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו. כִּי הָיוּ גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים מֵהַשְּׁאָר וְהָיוּ אֲהוּבִים לוֹ, לְפִיכָךְ הִתְעַסְּקוּ בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שָׁם בְּנֵי קְטוּרָה. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשִּׁלְּחָם בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁשִּׁלַּח בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים.
אֶל מְעָרַת, אֶל שְׂדֵה. כְּלוֹמַר בִּמְעָרַת בַּשָּׂדֶה, וְכֵן ״וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדוּת״ (שמות כה:כא) כְּמוֹ וּבָאָרוֹן; וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים.
עַל־פְּנֵי מַמְרֵא. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית כג:יז).