רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כב · פסוק ח
אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי. עָנָה לוֹ מַעֲנֶה שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהָבִינוֹ לִשְׁנֵי פָנִים, הָאֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה בְּנִי, תְּשׁוּבַת הַקְּרִיאָה, כְּמוֹ ״הִנֶּנִּי בְּנִי״, כְּלוֹמַר בְּנִי, אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה, רוֹצֶה לוֹמַר הוּא יוֹדֵעַ מִי יִהְיֶה הַשֶּׂה וְהוּא יַזְמִינֶנּוּ לָנוּ, וְהַשֵּׁנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, וּמִי הוּא הַשֶּׂה, בְּנִי הוּא. וְיִצְחָק הֵבִין כִּי הוּא יִהְיֶה הַשֶּׂה, לְפִיכָךְ אָמַר וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. כְּלוֹמַר בְּלֵב אֶחָד, כִּי קִבֵּל הַבֵּן מֵאַהֲבָה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לָאֵל וּלְהַקְרִיבוֹ לְפָנָיו.