רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כא · פסוק כב
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא. בָּעֵת שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק אוֹ שֶׁנִּגְמַל וְעוֹדֶנּוּ בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, בִּגְרָר, זֶהוּ שֶׁאָמַר, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, וְלֹא אָמַר ״וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ״; וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן לְעֵת זִקְנוּתוֹ וְאִשְׁתּוֹ זְקֵנָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ יָלְדָה, תָּמְהוּ עַל הַדָּבָר, וְאַחַר שֶׁאֵרַע לוֹ לַאֲבִימֶלֶךְ דְּבַר שָׂרָה וְרָאוּהוּ כֵּן מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, רָצָה שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל בְּרִיתוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, כִּי בַּעֲצָתוֹ אָמַר לְאַבְרָהָם מַה שֶּׁאָמַר.