רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כא · פסוק יט
וַיִּפְקַח. אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה הַבְּאֵר שָׁם וְהָיָה מְכֻסֶּה בֵּין הַשִּׂיחִים, אוֹ הָיָה רָחוֹק מִמֶּנָּה.
כְּמוֹ וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא. וֵאלֹהִים הֵיטִיב רְאוּתָהּ לְפִי שָׁעָה לִרְאוֹתוֹ, אוֹ לֹא הָיָה שָׁם, אֲבָל בָּקַע אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְיָצְאוּ מַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן (שופטים טו:יט).
וַתַּשְׁקְ אֶת־הַנָּעַר. וּכְבָר הִשְׁקְתָה אוֹתוֹ וְשָׁתְתָה הִיא וְאַחַר כֵּן מִלְּאָה אֶת הַחֵמֶת מַיִם לְהוֹלִיךְ עִמָּהּ. וּכְמוֹ וָי״ו זֶה רַבִּים, כְּמוֹ ״הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא״ (ישעיה סד:ד), ״וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ״ (שמות יד:כא), ״וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ״ (שמות טז:כ), וְכֵן רַבִּים, וּפֵרוּשׁוֹ כִּי שָׁאֲבָה מַיִם מִן הַבְּאֵר בַּחֵמֶת וְהִשְׁקְתָה אֶת הַנָּעַר.