רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כא · פסוק יא
וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֶּן הָאָמָה, בְּנוֹ הָיָה וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתוֹ כִּי הָיָה בְּכוֹרוֹ, וְהָיָה מְרַחֵם עָלָיו כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וּבְדֶרֶךְ טוֹבָה הָיָה הוֹלֵךְ, כִּי הוּא גָּדַל עִמּוֹ וְלִמְּדֵהוּ דֶּרֶךְ ה׳, כִּי אֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים הָיָה מְלַמֵּד וּמַדְרִיךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, כָּל שֶׁכֵּן לִבְנוֹ, וְהָיָה רַע בְּעֵינָיו שֶׁיְּגָרְשֵׁהוּ מִבֵּיתוֹ, וְלֹא גָּעַר בְּאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּדְבַר הָגָר, וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל הַדָּבָר, וְהָיָה סוֹבֵל מְרִיבַת אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו הַדִּבּוּר.