רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כא · פסוק ב
וַתַּהַר. לְפִי שֶׁלֹּא זָכַר הַהֵרָיוֹן תְּחִלָּה, אָמַר כְּאֶחָד וַתַּהַר וַתֵּלֶד, וְכֵן ״וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן״ (בראשית ד:א).
לְאַבְרָהָם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה״ (בראשית יז:כא), וְכֵן דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ ״וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָהָם בֵּן״ (בראשית טז:טו), וְזוּלָתָם רַבִּים. כִּי הָאִשָּׁה כְּמוֹ הָאֲדָמָה שֶׁנּוֹתֶנֶת פְּרִי לִבְעָלֶיהָ אַחַר שֶׁזְּרָעָהּ, וְהַיִּלּוֹד נִקְרָא עַל שֵׁם אָבִיו.
לִזְקֻנָיו. אָמַר זֶה לָמָּה שֶׁצָּחֲקָה הִיא וְאָמְרָה ״וַאדֹנִי זָקֵן״ (בראשית יח:יב), וְעוֹד אָמַר לִזְקֻנָיו, כִּי הִיא שָׁבָה לְעִדּוּן הַבָּשָׂר וּלְדֶרֶךְ הַנָּשִׁים וְאַבְרָהָם עָמַד בִּזְקֻנָיו וְהוֹלִיד. יֵשׁ מִלּוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בִּלְשׁוֹן רַבִּים לְעוֹלָם וְלֹא יִפָּרְדוּ, כְּמוֹ נְעוּרִים, זְקֻנִים, בְּתוּלִים.
אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ. כְּמוֹ עִמּוֹ, וְכֵן ״וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ״ (שמות כה:כב).