רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כ · פסוק ד
וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ. כִּי נִמְנְעָה מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה בִּרְצוֹן הָאֵל, הוּא שֶׁאָמַר ״עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ״ (בראשית כ:ו).
הֲגוֹי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג. אִם תַּהַרְגֵנִי כְּאִלּוּ נֶהֱרָג עִמִּי, כִּי אֲנִי מֶלֶךְ מַנְהִיג אוֹתָם בְּמִשְׁפָּט, וְאִם אֵינֶנִּי כְּאִלּוּ הֵם מֵתִים; זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדוֹלָה״ (בראשית כ:ט). וְעוֹד שֶׁאֲנִי צַדִּיק כִּי בְּחֶזְקַת פְּנוּיָה לְקַחְתִּיהָ וְאֵין עָלַי מִשְׁפַּט מָוֶת.