רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כ · פסוק א
וַיִּסַּע מִשָּׁם. מֵאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן שָׁם, וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב לָמָּה נָסַע מִשָּׁם כִּי מִפְּנֵי רָעָב לֹא נָסַע מִשָּׁם כִּי לֹא הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ בִּימֵי אַבְרָהָם אֶלָּא פַּעַם אַחַת כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּיִצְחָק ״וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם״ (בראשית כו:א), מַשְׁמָע שֶׁלֹּא הָיָה רָעָב אַחֵר בָּאָרֶץ בִּימֵי אַבְרָהָם אֶלָּא אוֹתוֹ הָרִאשׁוֹן. וְאוּלַי נָסַע מִשָּׁם לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כְּדֵי לִשְׁכֹּן בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֵל פַּעַם בָּזֶה וּפַעַם בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיק בְּכֻלָּהּ, כִּי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בִּכְלַל הָאָרֶץ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ לוֹ הָאֵל הָאֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ, וְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בִּכְלַל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הִיא וּמִנַּחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה, וְזֶה שֶׁאָמַר אַרְצָה הַנֶּגֶב כִּי נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה לִדְרוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה.
וַיֵּשֶׁב בֵּין־קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר. וּפֵרֵשׁ בְּאֵיזֶה מָקוֹם אַחַר כֵּן, כִּי גָּר בִּגְרָר שֶׁהוּא בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר, כִּי וַיֵּשֶׁב וַיָּגָר עִנְיָן אֶחָד הוּא, וְכֵן אָמַר ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו״ (בראשית לז:א) וּמִנְהַג הַלָּשׁוֹן כִּי בִּכְפוֹל הָעִנְיָן יְשַׁנֶּה הַמִּלִּים. וְאֶפְשָׁר כִּי מִתְּחִלָּה יָשַׁב לוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים בְּאֵר לַחַי אוֹ זוּלָתוֹ, וְאַחַר כֵּן בָּא לִגְרָר, כִּי בְּאֵר לַחַי בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד״ (בראשית טז:יד) כִּי בָּרֶד הוּא שׁוּר.