רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק לג
וַתַּשְׁקֶיןָ... בַּלַּיְלָה הוּא. בְּחֶסְרוֹן ה״א הַיְּדִיעָה מִן הַתֹּאַר, וְכֵן ״נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה״ (שמואל ב ו:ג), ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד״ (במדבר כח:ד), ״הָרֹאשׁ אֶחָד״ (שמואל א יג:יז), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
וְלֹא יָדַע. אֲפִלּוּ בְּקוּמָהּ מֵאֶצְלוֹ לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ מֵרֹב שִׁכְרוּתוֹ. וְכָתַב זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁאִם הִרְגִּישׁ בְּקוּמָהּ הָיָה מְרִיב עִמָּהֶן אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ לַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבָה כָּזֹאת. וּבְקוּמָהּ, נָקוּד וָי״ו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה נא, הוריות י): בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע, הָא בְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִזְהַר לֵיל שֵׁנִי מִלְּהִשְׁתַּכֵּר.