רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק כט
וַיְהִי בְּשַׁחֵת. אָמַר זֶה אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיַּשְׁכֵּם וַיַּשְׁקֵף״ (בראשית יט:כז-כח) לְהוֹדִיעַ כִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם הִצִּיל הָאֵל אֶת לוֹט, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה כָּל כָּךְ צַדִּיק שֶׁיִּנָּצֵל בִּזְכוּתוֹ, אִם לֹא הָיָה זְכוּת אַבְרָהָם. וְעַתָּה כְּשֶׁהָיָה מַשְׁקִיף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבּוֹ עָלָיו עֲבוּר לוֹט בֶּן אָחִיו הוֹדִיעוֹ ה׳ שֶׁיִּנָּצֵל.
מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה. קֹדֶם שֶׁבָּא הַהֲפֵכָה.
בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים. בְּעֵת שֶׁרָצָה לַהֲפֹךְ, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד־בֹּאֲךָ שָׁמָּה״ (בראשית יט:כב).