רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק כ
הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה. קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה.
וְהִיא מִצְעָר. עִיר קְטַנָּה הִיא וּמְעַט אֲנָשִׁים בָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם רְשָׁעִים מְעַטִּים הֵם. וּבַעֲבוּרוֹ הִצִּילָם מִן הַהֲפֵכָה.
וּתְחִי נַפְשִׁי. עִמָּהֶם.
אִמָּלְטָה נָּא. מִלְּרַע, הַטַּעַם בַּטֵּי״ת. ״אִמָּלְטָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אַחַי״ (שמואל א כ:כט), מִלְּעֵיל, הַטַּעַם בַּמֵּ״ם.
הֲלֹא מִצְעָר הִיא. שָׁב הוּא פַּעַם אַחַת לִזְכֹּר קַטְנוּתָהּ כְּמִתְחַנֵּן אֵלָיו לְהַצִּילָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (שבת י:) מִצְעָר, מִזְּעֵר, כִּי מִקָּרוֹב נִתְיַשְּׁבָה וְאֵין עֲוֹנוֹתֶיהָ מְרֻבִּין. וְאָמְרוּ (שם) יְשִׁיבָתָהּ שֶׁל צֹעַר לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה כְּחֶשְׁבּוֹן נָא בְּגִימַטְרִיָּה.