רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק ב
הִנֶּה נָּא. סְגוֹל מִפְּנֵי דָּגוּשׁ הַנּוּן.
אֲדֹנַי. בְּפַתָּח, לְשׁוֹן חֹל, כִּי סָבוּר הָיָה שֶׁהֵם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּמַרְאֵיהֶם נוֹרָא, עַד שֶׁנִּרְאוּ לוֹ מִתְּחִלָּה מַלְאָכִים, וְאִם הוּא בְּמַרְאֶה הוּא כְּמַשְׁמָעוֹ.
וְלִינוּ. לִינָה הָיוּ צְרִיכִים, כִּי בָעֶרֶב בָּאוּ.
וְרַחֲצוּ. הָרֵי״שׁ פְּתוּחָה כִּי הוּא צִוּוּי, וּפֵרוּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאַבְרָהָם, וּרְחִיצַת רַגְלַיִם הוּא שֶׁמְּזַמְּנִים לָאֹרֵחַ תְּחִלָּה, וְלֹא אָמַר לָהֶם עַל הָאֲכִילָה וְהַשְּׁכִיבָה.
וְהִשְׁכַּמְתֶּם. וְאִם תִּרְצוּ תַּשְׁכִּימוּ וּתְלֵכוּ לְדַרְכְּכֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם אַבְרָהָם ״אַחַר תַּעֲבֹרוּ״ (בראשית יח:ה).
וַיֹּאמְרוּ לֹא. מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל (בבא מציעא פז), שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ לְאַבְרָהָם ״כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ (בראשית יח:ה).
כִּי בָרְחוֹב נָלִין. בִּרְחוֹב הָעִיר, וְלֹא נִתְאַכְסֵן אֵצֶל אָדָם מִן הָעִיר.