רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יח · פסוק יט
וְאָמַר וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחַר שֶׁאָמַר וְאֶת־בָּנָיו. רוֹצֶה לוֹמַר בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁאֵינָם בָּנָיו, לְהוֹדִיעַ כִּי חַיָּב אָדָם לְהַדְרִיךְ בְּנֵי בֵיתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בָּנָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהַכְרִיחָם בָּזֶה אַחַר שֶׁהֵם בְּנֵי בֵיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהלים קא:ו-ז) ״עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה״, וְנֶאֱמַר עַל הָרָשָׁע ״מוֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים״ (משלי כט:יב).
עַל־אַבְרָהָם. רוֹצֶה לוֹמַר וְעַל זַרְעוֹ אַחֲרָיו.