רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יז · פסוק כג
וַיִּקַּח. מִיָּד כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַכָּבוֹד נִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי הַמִּילָה לַעֲשׂוֹת מִיָּד מִצְוַת הָאֵל עָלָיו, וְקֹדֶם מָל אוֹתָם כֻּלָּם וְאַחַר כֵּן מָל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאִם הָיָה מָל אֶת עַצְמוֹ תְּחִלָּה הָיָה כֹּחוֹ תָּשֵׁשׁ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְמוּלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
כָּל־זָכָר. בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים.
וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם. מִילָה וּפְרִיעָה, וְכֵן אָמְרוּ (בראשית רבה) פָּרַע אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת מִילָתוֹ.
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל.