רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יז · פסוק יד
וְעָרֵל זָכָר. מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לָהֶם הַמִּצְוָה וְהָעֹנֶשׁ, וּבְנֵי בַיִת שֶׁצִּוָּה לָמוּל לֹא צִוָּה לָהֶם, אֲבָל הַמִּצְוָה לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּבַיִת אֶחָד שְׁתֵּי אֱמוּנוֹת וְיִהְיֶה לְעַם אֶחָד שָׁוִים בָּאֱמוּנָה וּבַמַּעֲשֶׂה, וְאִם לֹא יִרְצֶה אוֹתוֹ בֶּן בַּיִת לָמוּל יִמְכְּרֶנּוּ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲדֹנָיו וְלֹא יַשְׁהֶנּוּ בְּבֵיתוֹ עָרֵל יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מח).
וְהִזְכִּיר בְּאִם שֶׁיִּהְיֶה עָרֵל שֶׁלֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. וְהוּא שֶׁהִגִּיעַ לַמִּצְוָה וְלֹא מָל אוֹתוֹ אָבִיו, אִם אֵינוֹ מָל אֶת עַצְמוֹ חַיָּב כָּרֵת, אֲבָל אָבִיו אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת עָלָיו, אֲבָל עָבַר מִצְוַת עֲשֵׂה.
יִמּוֹל. זֶה שָׁרְשׁוֹ נָמַל מִבִּנְיַן הַקַּל, מִן ״וּנְמַלְתֶּם״. וְהַכָּרֵת פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח) שֶׁיָּמוּת בַּחֲצִי יָמָיו.
בְּרִיתִי הֵפַר. הַבְּרִית שֶׁהָיָה בֵּינִי וּבֵין אַבְרָהָם הָיָה גַּם כֵּן בֵּינִי לְבֵינוֹ, כִּי זֶרַע אַבְרָהָם הוּא, וְהוּא בִּטֵּל אוֹתוֹ.