רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יז · פסוק ט
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם. אַחַר שֶׁאָמַר ״וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם״ (בראשית יז:ה) לֹא כָתַב מֹשֶׁה אֶלָּא אַבְרָהָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יג ע״א, בראשית רבה מו:ח) כָּל הָאוֹמֵר לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בְּלָאו שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יִקָּרֵא״, וְעוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם״ (בראשית יז:ה). וְהִקְשׁוּ וַהֲלֹא אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קָרְאוּ שְׁמוֹ אַבְרָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַתָּה הוּא ה׳ אֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם״ (נחמיה ט:ז)? שְׁנִיָּה הִיא: עַד שֶׁהָיָה אַבְרָם בָּחַרְתָּ בּוֹ; וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינָם דֶּרֶךְ אַזְהָרָה.
וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי. כִּי בִּתְנַאי זֶה אֶהְיֶה לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, וְאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, שֶׁתִּשְׁמֹר אַתָּה וָהֵם אֶת בְּרִיתִי זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אֵלֶיךָ, וְאַתָּה תְּצַוֶּה בָּהּ אֶת בָּנֶיךָ וְאֶת בֵּיתְךָ אַחֲרֶיךָ.