רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יז · פסוק ה
וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ. בָּאָה מִלַּת ״אֶת״ אַחַר הַנִּפְעָל לְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, וְכֵן ״יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ״ (במדבר כו:נה) ״וְלֹא יָמֵס אֶת לְבַב אֶחָיו״ (דברים כ:ח). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מד, ראש השנה טז) שִׁנּוּי הַשֵּׁם קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, מִנָּלָן מֵאַבְרָהָם וְשָׂרָה.
וְאָמַר וְלֹא יִקָּרֵא. רוֹצֶה לוֹמַר בְּפִי הָאֲנָשִׁים בְּדוֹרְךָ וּבַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ, כִּי תֹאמַר לַאֲשֶׁר עִמְּךָ כִּי הָאֱלֹהִים שִׁנָּה אֶת שִׁמְךָ וְקָרָא שִׁמְךָ אַבְרָהָם, וְהֵם יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים לַאֲחֵרִים עַד שֶׁיִּהְיֶה נִקְבָּע שִׁמְךָ אַבְרָהָם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִזָּכֵר הַנֵּס וְהַפֶּלֶא שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בְּפִי כָל הַדּוֹרוֹת.