רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יד · פסוק כד
בִּלְעָדַי. הַיּוֹ״ד לָרַבִּים וְאֵינֶנָּה לְכִנּוּי, וּבָאָה נִרְאֵית וּבְלֹא מֵ״ם כְּיוֹ״ד, ״וַחֲשׂוּפֵי שֵׁת״ (ישעיהו כ:ד) ״וְאֹרְגִים חוֹרֵי״ (ישעיהו יט:ט) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי הַיּוֹ״ד לְכִנּוּי, כְּלוֹמַר אַךְ בִּלְעָדַי לִקְחוּ וְהוּא מַה שֶּׁאָכְלוּ נְעָרַי. הַנְּעָרִים, הֵם חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, וְהֵם לֹא יִהְיֶה לָהֶם אֶלָּא מַה שֶּׁאָכְלוּ. וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, כִּי אֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לַעֲזֹב חֶלְקָם, כִּי הֵם טָרְחוּ בָּזֶה וְרָאוּי הוּא שֶׁיִּקְחוּ מֵהַשָּׁלָל אֲשֶׁר הִצִּילוּ חֶלְקָם הָרָאוּי לָהֶם כְּפִי הַמִּנְהָג וְהַחֹק.