רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יד · פסוק יד
כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו. קְרוֹבוֹ, וּבְנֵי אָחִים הֲרֵי הֵם כְּאַחִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ״ (בראשית יג:ח).
וַיָּרֶק. נָתַן לָהֶם כְּלֵי מִלְחָמָה, וְהוּא יוֹצֵא לִשְׁלִישִׁי. ״וְהָרֵק חֲנִית״ (תהלים לה:ג), ״וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם״ (יחזקאל כח:ז), יוֹצֵא לִשְׁנִי.
חֲנִיכָיו. שֵׁם תֹּאַר בְּשֶׁקֶל שְׂרִידָיו, פְּלִיטָיו, מְלֻמָּדָיו, הַנְּעָרִים שֶׁלִּמְּדָם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַעֲבֹד אֶת ה׳. מִן ״חֲנֹךְ לַנַּעַר״ (משלי כב:ו).
יְלִידֵי בֵיתוֹ. שֶׁנּוֹלְדוּ בְּבֵיתוֹ מֵהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהָיוּ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. וּבַדְּרָשׁ (בראשית רבה מג): אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ לָקַח עִמּוֹ, וְחֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹתָיו שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם כֵּן, מַה יִּהְיֶה יְלִידֵי בֵיתוֹ? אִם לֹא יִרְצֶה לוֹמַר: וִילִידֵי בֵיתוֹ.
וַיִּרְדֹּף עַד־דָּן. עַל שֵׁם סוֹפוֹ, כִּי כְּשֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זֶה לֹא נִקְרָא עֲדַיִן כֵּן, אֶלָּא לֶשֶׁם הָיָה נִקְרָא, וּכְשֶׁכְּבָשׁוּהוּ בְּנֵי דָן קָרְאוּ לוֹ דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מָקוֹם אֶחָד נִקְרָא בְּאוֹתָם הַיָּמִים דָּן.